אנחנו עוד מעט סוגרים כבר חודשיים בתאילנד, מי שהמציא את המשפט ״הזמן רץ כשנהנים״ ידע על מה הוא מדבר…. אחד הדברים שהתרגלנו אליו במסע הזה הוא שכל תוכנית היא בסיס לשינויים, ואנו באופן כללי לא מתכננים המון קדימה, אלא בעיקר
עוד כאשר רק תכננו את הטיול, כשהיינו עדיין בארץ, תאילנד היתה אחד היעדים המועדפים מבחינתנו במזרח. בתכנון המקורי אפילו חשבנו לפתוח בה את הטיול. אבל לאחר ששוחחנו עם כמה משפחות שעשו טיולים דומים בעבר, ההמלצה של כולם היתה לחכות
אז נחתנו בגואה לפני כחודש, אחרי טיול של כמעט שבועיים בראג׳סטן (שווה פוסט נפרד רק בשביל התמונות משם..). מעבר לכך שיש שם חופים וים, לא ידענו כל כך למה לצפות. את השם גואה הכרנו בעיקר מהשיוך האוטומטי שעושים למסיבות החוף
הי, אז עברו קצת פחות מחודשיים מאז שיצאנו למסע שלנו. אנו כעת בהודו, בעיצומו של טיול בראג’אסטן. זה חבל ארץ ענק כאן בהודו, ויש לנו הרבה נסיעות, וזה גם זמן טוב לכתוב פוסט של סיכום ביניים – אז מה היה
אנחנו סוגרים כבר שבועיים בנפאל, ובעצם שבועיים מאז שיצאנו לדרך. לעומת היומיים הראשונים שאופיינו בהרבה חוסר וודאות, והתנסויות, היום אנחנו כבר יותר משופשפים. כבר מכירים את המנטליות המקומית, את האוכל, וגם למה לצפות במקומות הלינה. למדנו להתמקח על כל מחיר