היום בדיוק עברה שנה מאז שחזרנו לארץ מהטיול שלנו. מי היה מאמין? אני בטח שלא. מזל שיש את פייסבוק שכל הזמן מחזיר תמונות ועדכונים מהתקופה האחרונה של הטיול שמזכיר לנו. עברה שנה ואפשר לסכם ש”נקלטנו בחזרה” בהצלחה למטריקס. בגדול כל הסידורים והמנהלות הסתיימו, הילדים חזרו

אנחנו כבר קצת יותר מחודש מאז שחזרנו לארץ. חודש שהיה מאופיין בסוג של אינטנסיביות שהיא הפוכה בקיצוניותה לשגרה הנינוחה והאיטית שהתרגלנו אליה בטיול. בטיסה בחזרה לארץ, הכנתי במחברת שלי רשימת To Do של כל הדברים שאנו צריכים לטפל בהם כשנחזור, ומאז שחזרנו היינו בסוג של

  אני כותב את השורות הללו כעת מלונדון. הגענו לכאן אתמול מניו יורק. עצרנו כאן ליומיים כתחנה אחרונה לפני שאנו מגיעים מחר לארץ. כולם עדיין ישנים מסביב, הלומי ג’ט לג. מחר חוזרים לארץ… אני לא בטוח שאנחנו עדיים מבינים לגמרי את המשמעות של זה. אמנם

במעבר חד מהמזרח הגענו לסן פרנסיסקו, ארצות הברית. התכנון המקורי שלנו היה לסיים כאן את הטיול, אז הגענו לכאן לכחודש וחצי. זו לא הפעם הראשונה שלנו בארה”ב (של ויקי ושלי), אבל מרבית הביקורים הקודמים שלנו היו למטרות עבודה או עסקיות, והפעם אנחנו כאן לטיול ארוך,

  הפוסט הזה נכתב בהשראת תום ובת זוגו – מלכת הפלאפל של פאי! אחד הדברים המרתקים במסע מהסוג הזה הוא המפגש עם אנשים חדשים ושונים מאיתנו. זה לא רק האנשים עצמם, אלא המכלול הרחב יותר: תפיסת העולם שלהם, צורת החיים שלהם, האמונות והבחירות שלהם, וכן

אנחנו עוד מעט סוגרים כבר חודשיים בתאילנד, מי שהמציא את המשפט ״הזמן רץ כשנהנים״ ידע על מה הוא מדבר…. אחד הדברים שהתרגלנו אליו במסע הזה הוא שכל תוכנית היא בסיס לשינויים, ואנו באופן כללי לא מתכננים המון קדימה, אלא בעיקר מגיעים למקום חדש וזורמים איתו,

לא… אני לא מתכוון לשיעורים של בית ספר. אני מתכוון לשיעורים שאנו עוברים בחיים שלנו. כל הזמן. באופן לא מפתיע, השיעורים שפוגשים אותנו, פוגשים אותנו בכל מקום שאנו נמצאים בו. הגיאוגרפיה אינה עושה הבדל, אם יש לנו שיעור מסויים לעבור כבני אדם, אנו נפגוש אותו

  עוד כאשר רק תכננו את הטיול, כשהיינו עדיין בארץ, תאילנד היתה אחד היעדים המועדפים מבחינתנו במזרח. בתכנון המקורי אפילו חשבנו לפתוח בה את הטיול. אבל לאחר ששוחחנו עם כמה משפחות שעשו טיולים דומים בעבר, ההמלצה של כולם היתה לחכות עם תאילנד לשלב מאוחר יותר

אז נחתנו בגואה לפני כחודש, אחרי טיול של כמעט שבועיים בראג׳סטן (שווה פוסט נפרד רק בשביל התמונות משם..). מעבר לכך שיש שם חופים וים, לא ידענו כל כך למה לצפות. את השם גואה הכרנו בעיקר מהשיוך האוטומטי שעושים למסיבות החוף של המטיילים הצעירים עם הסמים

הי, אז עברו קצת פחות מחודשיים מאז שיצאנו למסע שלנו. אנו כעת בהודו, בעיצומו של טיול בראג’אסטן. זה חבל ארץ ענק כאן בהודו, ויש לנו הרבה נסיעות, וזה גם זמן טוב לכתוב פוסט של סיכום ביניים – אז מה היה לנו עד עכשיו? כשיצאנו לדרך,