עוד כאשר רק תכננו את הטיול, כשהיינו עדיין בארץ, תאילנד היתה אחד היעדים המועדפים מבחינתנו במזרח.
בתכנון המקורי אפילו חשבנו לפתוח בה את הטיול. אבל לאחר ששוחחנו עם כמה משפחות שעשו טיולים דומים בעבר, ההמלצה של כולם היתה לחכות עם תאילנד לשלב מאוחר יותר בטיול.
הרציונאל היה שאם אנו רוצים לבקר גם במדינות כמו נפאל והודו, אז המעבר מתאילנד אליהן יהיה קשה יותר, לא טכנית אלא בעיקר מנטאלית.
לכן בחרנו להתחיל בנפאל ומשם להודו ולהשאיר את תאילנד לשלב מאוחר יותר, האמת שבמקור לא התכוונו להגיע אליה כעת, אבל תומר ביקש שנקדים לשם כדי שהוא יספיק גם להנות קצת מתאילנד איתנו לפני שהוא חוזר לארץ לבחינות הבגרות שלו.
גמישות היא תכונה הכרחית בטיול מהסוג הזה, אז שינינו תוכניות, קיצרנו את השהות שתכננו בהודו והגענו לתאילנד. גם רותם החברה של תומר הצטרפה אלינו, ותכננו להתחיל בשבועיים איתם באיים בדרום ומשם, לאחר שהם יחזרו לארץ להמשיך צפונה בטיול שלנו.
אבל למזג האוויר בתאילנד היו תוכניות אחרות, והוא הגיע לדרום עם גשמים ואפילו הצפות, וכך לילה לפני הטיסה לדרום ישבנו בבנגקוק וחיפשנו אלטרנטיבות.
ושם בחיפושים שלנו גילינו את הואה הין (Hua Hin).
לתייר הישראלי היא פחות מוכרת, למרות שדווקא ממש בימים האלו החלו חברות נסיעה שונות בארץ לפרסם אותה כ״תגלית החדשה בתאילנד״. אז חדשה היא ממש לא, התאילנדים כבר עשרות שנים מגיעים אליה לנפוש בה, וגם המלך הקים שם ארמון נופש, והפך את הואה הין לעיירת נופש מלכותית מושלמת. שחוץ מהישראלים, פחות או יותר כל תיירי העולם מגיעים אליה בהמוניהם בכל שנה.
התאים לנו, אז נסענו לשם. כשלוש שעות נסיעה מבנגקוק באוטובוס תיירים מפנק, עם מושבי business class רחבים.
התנאים המפנקים באוטובוס (במיוחד לאחר שבילינו כ10 שעות נסיעה באוטובוס רעוע בנפאל מקטמנדו לפוקרה ובחזרה) אולי מספרים את הסיפור של תאילנד לתייר הטיפוסי: לפנק, לפנק, לפנק!!
למרות כל מה ששמענו על תאילנד ועל הקסם שבה, היא עדיין מאד הפתיעה אותנו לטובה. היא מאד מערבית, אפשר למצוא בה כל מה שרוצים, ויש בה אינספור פינוקים נחמדים ומאד בזול יחסית (בטח שיחסית לארץ).
אופיר התמכר לפוט מסאז׳ התאילנדי, וגורר אותנו לשם בכל הזדמנות שהוא יכול. ואנחנו בעיקר נהנים מהאוכל המדהים בעיקר בשווקים וברחובות.
עוד ביום הראשון, מיד לאחר שנחתנו בבנגקוק, גילינו צמוד למלון שלנו שוק מקומי. אינספור דוכנים של הכל, פירות וירקות שאפילו לא הצלחנו לזהות, צורות שונות ומשונות של נקניקיות (נראה שהתאילנדים מטורפים על נקניקיות), כל סוגי הבשרים שרק ניתן להעלות על הדעת, מיצי פירות ושייקים, מרקים, פאד תאי, קרפים ופנקייקים, ועוד לא מעט דברים אחרים שלא ממש זיהינו. והכל מסודר, נקי, ארוז יפה ובדרך כלל גם נראה מזמין לנסות ולטעום.
וזה לא שבהודו ונפאל חסר אוכל ברחוב, אבל הסדר והניקיון של האוכל בדוכנים בתאילנד גם עושה חשק לנסות אותו 🙂
שבועיים בהואה הין עברו די מהר, הרבה בילויים, אוכל טוב, חופים וים וגם שני ריסורטים מפנקים במיוחד. בהחלט משהו שאפשר להתרגל אליו. בילינו שם גם בתקופה חגי דצמבר – חג המולד, חנוכה וראש השנה האזרחית החדשה. העיר היתה מלאה בתיירים, שמרביתם מסתבר, חוזרים אליה כמעט מדי שנה בעקביות.
לאחר שבועיים, נפרדנו מתומר ורותם שחזרו לארץ, תומר לבחינות הבגרות שלו, ואנחנו המשכנו צפונה לצ’אנג מאי ופאי.
ממשיכים להתפנק 🙂
[hana-code-insert name=’ravmeser’ /]