לא… אני לא מתכוון לשיעורים של בית ספר. אני מתכוון לשיעורים שאנו עוברים בחיים שלנו. כל הזמן.
באופן לא מפתיע, השיעורים שפוגשים אותנו, פוגשים אותנו בכל מקום שאנו נמצאים בו. הגיאוגרפיה אינה עושה הבדל, אם יש לנו שיעור מסויים לעבור כבני אדם, אנו נפגוש אותו בכל מקום שאנו נמצאים בו.
זה דומה לשיחה שקיימתי פעם עם עובד שניהלתי עוד באינטל. הוא יצר איתי קשר כמה שנים אחרי שעזב את אינטל ובשיחה הוא תאר לי שבתקופה קצרה הוא החליף הרבה מאד מקומות עבודה. בעבודה הראשונה הבוס לא הסתדר איתו, בשניה התפקיד לא התאים לו, בשלישי הצוות והוא לא דיברו באותה שפה, וכן הלאה והלאה… כשהוא סיים לתאר את כל קורותיו, אמרתי לו שאני רואה דפוס אחד שתמיד חוזר על עצמו בכל מקום עבודה שהוא הולך אליו. משהו שפשוט נמצא שוב ושוב בכל מקום שהוא לא מסתדר בו. כשהוא שאל אותי מה זה הדבר הזה, השבתי לו שזה הוא עצמו. הדבר היחידי המשותף לכל מקומות העבודה שהוא היה בהם, זה הוא עצמו.
ככה הם החיים, השיעורים שלנו עוברים איתנו ממקום למקום.
לפני כארבעה חודשים יצאנו למסע. מסע אל ה”לא נודע”, אל חוסר הוודאות ואל עולמות שחדשים לנו (תרתי משמע). לא כל כך ידענו למה לצפות – בשום מישור. לא האישי, לא המשפחתי, לא העסקי – כלום. היו לנו השערות, ציפיות, כוונות, וכדומה, אבל כמו שכבר למדנו בחיים בכלל – המציאות תמיד חזקה יותר.
המסע הזה, בחלקו הוא גם מסע פנימי, של התפתחות. של התמודדות עם אתגרים חדשים, ועם מציאויות חדשות. וזהו גם מסע של פרספקטיבות. לפעמים צריך להתרחק ולשנות אווירה כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר.
אחד השיעורים שחוזרים על עצמם אצלנו, קשור למעברים. המעברים ממקום למקום. הטיול הזה שונה בהרבה מובנים מטיולי תיירים רגילים, שבהם בדרך כלל הדברים די נקבעים מראש – איפה נישן, איך נגיע ממקום למקום, לאן נטייל בכל יום וכן הלאה.
בטיול הזה, הדבר הכי קבוע וידוע הוא חוסר הוודאות. יצאנו לדרך כשאנו יודעים רק מהו היעד הראשון שאליו אנו נוסעים – קטמנדו בנפאל. והזמנתי ב-AirBNB דירה (שהתגלתה כנפילה גדולה) ל-3 הימים הראשונים. וזהו. כרטיס טיסה בכיוון אחד. גם בלי תאריך חזרה.
בתכנון המקורי יצאנו לטיול של שנה. זה אומר שגם מבחינת ציוד היינו צריכים להערך לטיול של שנה.
תעשו את החישוב ל-5 אנשים, בגדי חורף וקיץ, מחשבים וטאבלטים, תרופות ועוד מלא ציוד נוסף שחשבנו שנצטרך, ותגיעו לסדר גודל של למעלה מ-100 ק”ג של ציוד. 100 ק”ג שפרושים על פני 2 מזוודות, 2 מוצ’ילות ו-5 תיקי גב אישיים. + גיטרה של תומר.
זו חתיכת אופרציה להתנייד איתה ממקום למקום.
בקיצור – כל מעבר ממקום למקום (אפילו מחדר אחד במלון לחדר אחר באותו המלון), הוא סיפור לא פשוט.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מקטר, אני רק משתף אתכם כדי שתבינו קצת את הסיטואציה. תוסיפו לזה לפעמים גם לוחות זמנים צפופים של אוטובוסים או טיסות, שילוט ושפה שלא מכירים, תרבות חדשה וגם 3 ילדים מתבגרים ותקבלו הר געש אנושי, שכל שניה שהוא לא מתפוצץ עדיין היא בחזקת הוכחה לקיומם של ניסים בעולם.
מעבר לגורמים האובייקטיביים כל מקום חדש הוא גם סביבה תרבותית ואנרגטית שונה שאנו נוחתים לתוכה, שגם היא משפיעה על כל אחד מאיתנו.
והאתגר הגדול שלנו הוא לשמור על סוג של איזון פנימי, לא לתת לכל הגורמים החיצוניים לערער אותנו. זה תמיד קל יותר לומר מאשר להצליח לעשות, אבל זה השיעור שאנחנו כנראה צריכים לעבור.
כשהופכים להיות מודעים לכך, זה הופך להיות קצת יותר קל, לשמר את האיזון הפנימי לנוכח כל מה שפוגש אותנו בחוץ. לא תמיד מצליחים בזה ב-100%, אבל אני חושב שזה משתפר 🙂
זה שיעור חשוב בכלל לחיים – לשמור על איזון פנימי כשהסביבה החיצונית משתנה, כשהאנרגיה סביבנו משתנה.
אז עם הזמן כבר התחלנו לפתח סוג של שגרת מעבר שעוזרת להתמודד עם זה. אנו מבינים שאין שום טעם להלחיץ את עצמנו עוד יותר ואנו פשוט לא מתכננים ולא קובעים שום פעילות מיוחדת לימים הראשונים שלאחר כל מעבר. מאפשרים לעצמנו לזרום עם הסביבה החדשה, התרבות החדשה והאנרגיות שהיא מביאה איתה. הדרך הזו בנתיים מוכיחה את עצמה, פשוט לא ליצור לעצמנו מורכבויות נוספות בזמן המעבר מעבר למה שכבר הכרחי.
ואז הימים הראשונים רגועים יותר, ומאפשרים לנו הסתגלות קלה יותר בכל מקום שאנו נמצאים בו.
עם כל מעבר נוסף כזה, אנחנו גם הופכים להיות קצת יותר מתורגלים ומומחים בו. זה לא שאנו יודעים למה לצפות בכל מקום חדש שאנו מגיעים אליו, אבל אנחנו כבר יודעים לצפות למורכבויות מסויימות שעשויות לפגוש אותנו ואז ההתמודדות היא קלה יותר. וזה לא בגלל שמשהו במציאות החיצונית הפך להיות קל יותר, אלא שבפנים, אצל כל אחד מאיתנו כבר יש כלים טובים יותר להתמודד עם המצב החדש. וזה לא שעכשיו אנחנו אלופים בזה, אלא פשוט קצת יותר טובים ממה שהיינו קודם.
שיעור מעולה לחיים.
כי מטבעם של החיים יש בהם סוגים של מעברים. לאו דווקא פיסיים, אבל בוודאי שמעברים בין מצבים שונים בחיים שלנו, של שינויים ושל חוסר וודאות שנובע מהם. זה בלתי נמנע, ואין ממש טעם לנסות ולהימנע מכך או בטח שלא להתנגד לכך.
עדיף ללמוד להתמודד עם זה. והלמידה היחידה שאפשרית היא מתוך ההתנסות האמיתית. לא מתוך שום תאוריה אחרת.
אז, לחיי השיעורים שבדרך! 🙂
[hana-code-insert name=’ravmeser’ /]